נועם קוריס משרד עורכי דין - מאמרים על חוק התקשורת

משלוח הודעות זבל כהטרדה באמצעות מתקן בזק

עורך דין גולן דוד ללוש, משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין

"לכל אדם זכות ביטוי, ומלוא כל הארץ – כל עוד מכוונים אנו לזכות מסוג החופש וההיתר (LIBERTY)... לכל אדם אינטרס להביע עצמו בכל דרך הנראית לו, ובלבד שנוסיף ונדע כי אינטרס זה יבוא בשוק האינטרסים ועשוי הוא להתנגש באינטרס נעלה הימנו". האינטרס הנעלה הימנו כאן הוא הזכות לשלוות הנפש, שלא להיות מוטרד.

כבוד השופט חשין בבג"צ 5432/03 ש.י.ן נ' המועצה לשידורי כבלים

במאמר הקודם אשר דן בתופעת דואר הזבל, כפי שנאסרה על ידי המחוקק לאחרונה, הוכח כי הודעות אשר מעוברות באמצעות הפייסבוק עשויות להיכלל בגדר המונח "דבר פרסומת " אשר כאמור אוסר למעשה משלוח הודעות ספאם לנמענים, ללא קבלת הסכמתם המפורשת בטרם משלוח ההודעות. במאמר זה תיבחן אפשרות חדירתו של התחום הפלילי לנושא הודעות הספאם.

הודעת ספאם עשויה, בנסיבות המתאימות להיכלל גם בגדר סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק התקשורת") הקובע כלדקלמן:

הטרדה

30.  המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

באם משלוח הודעת ספאם תיכנס בגדר המונח "הטרדה", על פי חוק הבזק, עשוי שולח ההודעה לעמוד בפני כתב אישום פלילי ובסכנת עונש מאסר של שלוש שנים!!!

החוק מגדיר את המונח "בזק" כ- "שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות או אחרות";

על פי הגדרה זו אין חולק כי בגדר המונח בזק נכללים גם הודעות דואר אלקטרוני קרי מידע ו/או אותות אשר משודרים, מעוברים ונקלטים במענו של אחר. ואכן באמצעות הדואר האלקטרוני נשלחים, על אף האיסור הקבוע בחוק לעיל, מאות אלפי הודעות מידי יום ללא הסכמתם המפורשת של הנמענים טרם המשלוח.

החוק מגדיר את המונח "מיתקן בזק" כ – "מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז' ו-ח' - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה". על פי הגדרה זו גם שימוש בציוד קצה, כמו מכשיר טלפון או פקס או אפילו מחשב, נכלל בגדר המונח "מיתקן בזק". שימוש במחשב או במכשיר טלפון נייד מאפשרים לשלוח הודעות ספאם ומהווים למעשה ציוד קצה על פי הגדרת החוק.

בפסק דינו של כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 10462/03 הלינור הראר נ' מדינת ישראל נקבע כי הערך המוגן בבסיס סעיף 30 לחוק התקשורת הוא ערך כבוד האדם אשר לעיתים ילבש בגד של פרטיות וצנעת הפרט. כבודו של האדם יכול להיפגע גם במילה הנאמרת, קרי בתוכן הדברים הנאמרים, אך עם זאת קבע כבוד השופט כי גם שלוות נפשו של האדם היא פרטיותו כך שלמעשה תוכן הדברים הנאמרים שלובים בצורת ההטרדה ומספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה. לעיתים התוכן יהיה בולט פחות ואז תינתן חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ולעיתים הצורה תהיה בולטת יותר וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד ביותר כשלעצמו.

נוכח האמור לעיל, נראה כי לא מן הנמנע כי יוגשו כתבי אישום פליליים  בגין משלוח הודעות ספאם מטרידות, אף אם תוכנן אינו מטריד כשלעצמו, אך כמות ההודעות עשויה להצביע בהחלט על הטרדה אשר מפרה את שלוות נפשו של הנמען.

מכיוון שטרם עלה הנושא לדיון מהותי בבית המשפט, ישנם כאלו הסוברים כי משלוח הודעות ספאם באמצעות אתרי משנה לא מהווים "דואר זבל" כהגדרתו בחוק הספאם, היו אף שהפליגו ובחרו להתנער מהאחריות המוטלת עליהם בחוק להימנע ממשלוח הודעות ספאם, ובחרו להלך אימים על אלו שניסו לאכוף את הוראות החוק. יודגש כי באחד המקרים בחר בית המשפט השלום בתל- אביב ליתן צו הטרדה מאיימת כנגד מטריד, באמצעות הודעות ספאם, במסגרתו נאסר עליו לשלוח הודעות דואר אלקטרוני למשך תקופה של שישה חודשים. 

נראה אם כן כי משלוח הודעות ספאם במקרים מסוימים עשויות בהחלט להוביל לכתבי אישום פליליים אשר באמצעותם יגביר המחוקק את הפיקוח והאכיפה על דברי חקיקתו ולמעשה יוביל לשמירת פרטיותם וזכותם של הנמנעים לא להיות מוטרדים על ידי הודעות דואר זבל.