משרד עורכי דין ומגשרים

יום חמישי, 26 בדצמבר 2019

הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול עזבון


הבנק לא מוכן לשחרר את הכסף- ניהול  עזבון

מקרה שהגיע לפתחי, מחדד  את חשיבות עריכת צוואה אצל עו"ד הבקיא בתחום, על מנת להביא בסופו של יום את רצונו של המנוח לידי ביטוי.

גברת אלמנה, ללא ילדים,  ביקשה להוריש את מלוא רכושה לשני אחייניה, ולאחיה המבוגר ממנה , ביקשה להשאיר סכום קצוב של 200,000 שקלים. לכאורה צוואה לא מסובכת , שנערכה ונחתמה בפני שני עורכי דין. רק שהגברת לא העלה בדעתה שלאחר מותה ייאלץ בית המשפט להתערב בחלוקת עזבונה, על מנת לממש את רצונה.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריססוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריסכותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריסצבע אדום מבזק לייב

הגברת נפטרה לאחר 10 שנים ממועד עריכת הצוואה, ואחיה המבוגר ממנה האריך חיים.
עת פנו אלינו שני היורשים, לפי הצוואה – האחיינים – להוציא לפועל את הצוואה, התברר  כי  האח המבוגר ,שהוא דודם של האחיינים, בשנות ה – 90  לחייו , מצבו הבריאותי לא ידוע, אין כל קשר איתו והוא מתגורר בארה"ב, שנים רבות.


בשלב ראשון  פעלנו להוצאת צו קיום צוואה. המדובר בצו פורמלי , הניתן בסופו של  יום, לאחר הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (סמכות מקבילה ), לאחר פרסום בעיתון, לאחר מתן זמן להתנגדות.  כבר בשלב הוצאת צו קיום צוואה ניתן לבקש למנות מנהל עזבון, מהרשם לענייני ירושה, בתנאי שכל היורשים נתנו הסכמתם לכך. במקרה כאן , לאור הנסיבות, לא ניתן היה להשיג את הסכמתו של היורש השלישי, המתגורר בחו"ל.

לאחר קבלת צו קיום צוואה, בו הופיעו שלושת היורשים, האחיינים הם היורשים של כל עזבונה של המנוחה, והיורש השלישי, הינו : “ יורש  במנה "  , חלקו בעזבון 200,000  שקלים.
עת הגיעו שני היורשים לבנק על מנת  לשחרר את חלקם , התנגד הבנק נחרצות, ועמד על כך כי  על שלושת היורשים להגיע יחדיו לסניף הבנק, על מנת שכל אחד מהם יקבל, בעת ובעונה אחת, את חלקו.

הנסיבות המיוחדות של המקרה , לא איפשרו זאת, ועדיין הבנק עמד על שלו.

היות ואין הסכמה של כל היורשים למינוי מנהל עזבון, פנינו לבית המשפט על מנת שישתמש בסמכות המוקנית לו על פי חוק למנות מנהל עזבון, לצורך חלוקת עזבונה של המנוחה.

במסגרת תפקידו, מנהל העזבון , מנהל את העזבון כולו עבור כל היורשים, הגם שמי שביקש את המינוי או אחד מן היורשים.

תפקידו של מנהל העזבון הוא לכנס את נכסי העזבון, לשלם את חובות העזבון, ולחלק בין היורשים מה שנותר, בהתאם להוראות הצוואה, ובאישור בית המשפט.

לאור הנסיבות המיוחדות של  המקרה, נעתר בית המשפט  ומינה אותי כמנהלת עזבוונה של המנוחה.
עם המינוי, חתם בית המשפט על צו מינוי מנהל עזבון, באמצעותו פניתי לבנק ופתחתי  חשבון נאמנות ספציפי המיועד לכל כספי עזבונה של המנוחה.

לחשבון זה הועברו כספים שהיו בחשבונות הבנק של המנוחה, ומחשבון זה שולמו חובות העזבון , טרם חלוקת העזבון ליורשים.

באישור בית המשפט חולקו הכספים, בהתאם להוראות הצוואה, לכל יורש, כשסוף טוב שליורש המתגורר בחו"ל נמצא חשבון בנק פעיל בארץ.

כך שאם אתם לא רוצים להשאיר "צרות"  ליורשים שלכם, נא כסו את כל הפינות, ופנו לעו"ד מומחה בתחום.

יפית לוי , עו"ד ונוטריון
אתר המשרד: www.yafit-law.co.il



יום חמישי, 28 בנובמבר 2019

עו"ד אלכס כהן: בדיקת דם? האם יש אפליה במשרד הפנים?

עו"ד אלכס כהן: בדיקת דם? האם יש אפליה במשרד הפנים?
אפליה בקרב הקהילה הרוסית במשרד הפנים- חובת בדיקת דם לקביעת אבהות
בשנים האחרונות,  פקידי משרד הפנים צברו כוח רב בהחלטות חשובות הנוגעות לאזרחות ישראלית של אזרחים מרוסיה, ובאמצעות כוח זה מרשים לעצמם לחייב בבדיקת דנ"א, ולא כך הדבר בקרב הקהילה מצרפת, ארצות הברית או אתיופיה ועולים מקהילות נוספות בעולם.
ראשית כל, לא נרשמה דרישה בעבר לבדיקות דנ"א במקרים שונים אשר בהם מבקש אזרח ישראלי שעלה מרוסיה לרשמו כאזרח ישראלי בזכות קרבה ראשונה שיש לו לצאצא שלו למשל.

אפלייה זו על רקע גזעני, בקרב עולי הקהילה הרוסית, הביאה לשולחני מקרה מיוחד. במקרה זה, אב שהתאלמן מאשתו, ביקש לרשום את בנו שנולד מאישתו לשעבר. דבר זה לא עבר לו בקלות משום שנתקל בקושי מרשם משרד הפנים, בבקשה לבדיקת דנ"א הדורשת מאמצים כספיים רבים ופרוצדורה ארוכה מבחינת המבקש. בנוסף לכך, המבקש יאלץ לעבור פרוצדורה ארוכת טווח בבית המשפט לענייני משפחה ולהמתין לאישורו בכדי לבצע את הבדיקה. וזוהי רק ההתחלה. לאחר מכן, ייאלץ לשאת בתשלומים גבוהים לביצוע הבדיקה בלבד.
הכיצד ניתן להפלות בין קהילות שונות כאשר העניין נוגע לזכויות אדם ואזרח המשפיעות על מעמדו של האזרח במדינת ישראל?
מצב זה לא ייתכן כלל וכלל. כל אזרח זכאי למימוש זכויותיו המלאות הן במרשם משרד הפנים, הן בבית המשפט והן בכל רשות מוסדית במדינת ישראל, ללא קשר לגזע, דת, מין או מצב פיננסי.
החל להיווצר פתח לתופעות מסוג זה, באמצעות הכוח העצום אשר צברו פקידי משרד הפנים וגורמים נוספים אשר אינם צריכים לדון בשאלות כה מהותיות אשר השפעתן על המשך חייו של האזרח הינן קריטיות. יש למגר תופעה זו בהקדם, ולזרוע מודעות בקרב קהילות שמרגישות מושפעות וניזוקות מהליכים שיש בהם הפלייה כלפי קהילות ציבור שונות.
מהדברים הנ"ל ניתן ללמוד כי המדינה חייבת לצמצם את כוחם של גורמים במשרד הפנים, ויפה שעה אחת קודם, ולערב גורמים שיתנהלו בהתאם להליך בקשות אזרחות, ללא הפלייה קודמת וללא צורך בבדיקת דנ"א היכן שאין צורך בכך, ודבר זה מייקר את ההליך, וכן פוגע במעמדן של קהילות שונות, ובייחוד בקהילה הרוסית- אשר נפגעת במהלך השנים האחרונות ממהלך זה.

אלכס כהן, עורך דין ונוטריון

ועוד כמה מאמרים:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס -  מקור ראשון,  על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

יום חמישי, 5 בספטמבר 2019

מעצר עד תום ההליכים ו 12,455 טבליות סם מסוג Choloromethamphetamine p-

מעצר עד תום ההליכים ו 12,455 טבליות סם מסוג Choloromethamphetamine p-
בית המשפט העליון התערב לאחרונה בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצר עד תום ההליכים במשפט המתנהל בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

במסגרת ערר שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע, לפיה הורה על שחרורם לחלופת מעצר של שני המשיבים.
עוד נועם קוריס ושות

בקצרה ייאמר, כי למשיבים מיוחסות עבירות של החזקת סם, כאשר העבירה העיקרית עניינה בכמות נכבדה עד מאוד של 12,455 טבליות סם מסוג Choloromethamphetamine p-. למשיב 1 מיוחסת עבירה נוספת של החזקת סמים בדירת מגורים, שם נתפסו עשרות טבליות נוספות וכן 2.3 גרם קוקאין.

בית המשפט העליון נימק בקצרה, כי דומה שבית משפט קמא הקדים את עניין האפשרות לשיקום ללא בסיס של ממש בחומר שהונח לפניו, לרבות תסקירי שירות המבחן.

לצד חזקת המסוכנות הסטטוטורית ולצד הכלל לפיו במצב הדברים הרגיל בעבירות סמים מעין אלה הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים - הרי שמדובר בכמות נכבדה מאוד של טבליות סם מסוכן, וברי כי הסם לא הוחזק לצריכה עצמית.

בשורה התחתונה, מצא בית המשפט העליון להתערב בהחלטת בית משפט קמא ולהורות על מעצרו של המשיב 1 (שמואל בנשימול) עד לתום ההליכים. הערר בנוגע למשיב 1 מתקבל אפוא.

נוכח עוצמת הראיות החלשה יותר, ואך ורק בשל כך, בעניינו של המשיב 2 (רפאל בנשימול) – לא מצא בית המשפט העליון להתערב בהחלטת בית משפט קמא והורה על שחרורו לחלופת מעצר כפי שנקבע בהחלטה של המחוזי.


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 3 ביולי 2019

הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיזוק האלקטרוני

הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיזוק האלקטרוני
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צקאפח) בעמ"ת 32724-10-18 מיום 17.10.2018, בה התקבל ערר של המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט רפרי) מיום 14.10.2018, בגדרה הורה בית משפט השלום על פתיחת חלונות באיזוק האלקטרוני, לצורך יציאת המבקש לעבודה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש ועבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש, הפרת הוראה חוקית, נהיגה בזמן פסילה ושיבוש הליכי משפט. יצוין, כי למבקש עבר פלילי לא מבוטל, הכולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, בגינן אף ריצה עונש מאסר.

בהחלטה מיום 21.3.2018, קבע בית משפט השלום כי ישנן ראיות לכאורה בעניינו של המבקש, אך קיימת בהן "חולשת-מה", והורה על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח של אשתו ומפקחת נוספת. ביום 14.10.2018 הורה בית משפט השלום על פתיחת חלונות באיזוק האלקטרוני לצרכיו הרפואיים של המבקש, ועל מנת שיוכל לצאת לעבודה.
על החלטה זו הגישה המשיבה ערר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר, במובן זה ששלל יציאתו של המבקש לעבודה, וביטל את אישור היציאה "הגורף" שניתן למבקש לצורך צרכיו הרפואיים.
כלל הוא כי רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים. הבקשה שלפנינו אינה נמנית עם אלו ואינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש. טענתו העיקרית של המבקש היא כי החלטתו של בית המשפט המחוזי משנה את ההחלטה מיום 21.3.2018, באשר היא קובעת כי ישנן ראיות לכאורה בעניינו. על אף שלא נעלם מעיני השוני בין קביעותיהן של הערכאות השונות בעניין עוצמת הראיות, בסופו של יום לא השתנתה נקודת המוצא כי בעניינו של המבקש ישנן ראיות לכאורה, כך שבית המשפט המחוזי לא "התערב" בהחלטת בית משפט השלום מיום 26.3.2018. לסופו של יום, קביעתו של בית המשפט המחוזי שלא להתיר למבקש לצאת מדי יום לעבודה, נסמכה בין היתר על מסוכנותו, ועל כך ש"מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם מתן אישור ליציאה לעבודה אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן". בית המשפט העליון דחה את הבקשה ולא מצא להתערב בקביעות אלו במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 18 במאי 2019

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס


אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות..."

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנרצוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם ...".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'
R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

-          נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

-          הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

-          והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה... נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

 מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 15 במאי 2019

עו"ד נועם קוריס – על פייק ניוז, גוגל ועל דברים שנראים אותו הדבר

עו"ד נועם קוריס –  על פייק ניוז, גוגל ועל דברים שנראים אותו הדבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד 
נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא 
XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של 
נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona
)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

עו"ד נועם קוריס